קלפי "איך אני מרגיש.ה?"

הנחיות נוספות לעבודה בקבוצות עם קלפי "איך אני מרגיש.ה?"

הילדים עומדים בטור זה מאחורי זה. המנחה מחלק.ת לכל אחד קלף רנדומלי ומי שקיבל עובר לסוף התור. עם סיום החלוקה עומדים במעגל וכל אחד מקריא בתורו.

המנחה שואל/ת – מי מתחבר לרגש הזה? מי רוצה לשתף? המנחה מערבב/ת את הקלפים ונותנת לכל אחד לשלוף קלף בתורו. (אם כבר מכירים לפי הצבעים אז בלי להסתכל).

המנחה מבקש/ת מכל אחד שבחר לספר באילו מצבים הוא נפגש בקלף הזה. האחרים יכולים לשקף לו- האם הקלף הזה 'מתאים' לו או לא. ל

משל: ילד שולף קלף של 'תראו אותי'. הוא מרגיש לפעמים שהוא זקוק לתשומת לב. האחרים משקפים לו אם זה אכן נראה כך מהצד או לא.

אפשר לפרוש את הקלפים על הצד של הטקסט ולאפשר לילדים להלך בין הקלפים, תוך כדי שאלות מנחות: איך אתם מרגישים היום? איך הרגשתם אתמול? כל אחד נעמד ליד קלף, מקריא, ומדבר רגשות.

מוסיקה מתנגנת ברקע והילדים מתרוצצים. כשנפסקת המוסיקה כל אחד מחברי הקבוצה מוצא את עצמו ליד קלף. כל אחד בתורו מספר מדוע לדעתו הגוף שלו "בחר" לעצור דווקא ליד הקלף הזה.

כשהקלפים מונחים בתפזורת על הצד של האיורים, המוסיקה מתנגנת ברקע. כשנפסקת המוסיקה כל אחד מחברי הקבוצה מוצא את עצמו ליד דמות מאוירת. כל אחד בתורו מספר מה לדעתו מרגישה הדמות הזאת, מתאר מה עבר עליה באותו יום ומדוע הפנים שלה מביעות דווקא את הרגש הזה.

משחק ההפכים: כל אחד מהמשתתפים בוחר את הקלף שלדעתו הכי פחות מאפיין אותו. שאר החברים מוזמנים לשקף לו האם זה נכון לדעתם, או לא.

פעילות יצירה: ברוח הקלפים, כתבו גם אתם רגש בכמה שורות קצרות והתאימו לו איור משלכם. שתפו את חברי הקבוצה ביצירות שלכם.

בקשו מההורים בבית לעשות בדיוק את אותה פעילות (לגבי עצמם או לגבי הילדים) והגיעו עם התוצרים למפגש הבא.