עברית  |   English

מומלץ החודש


מה במרחב ?

שפת האור - יצירת מציאות בעידן החדש


איפשהו על הדרך של מסע המודעות, אני זוכרת כשלב משמעותי את ההתעוררות אל המסר: "אני בוראת את המציאות שלי". כל מה שאני פוגשת בעולם סביבי הוא השתקפות של העולם הפנימי שלי. ולכן אם אחזיק מחשבה, או אדמיין תמונה מנטאלית מסוימת די זמן ובמספיק בהירות וחדות, היא תתגשם לכדי מציאות. האם אכן זה כך?  זו פרדיגמה שמעלה מקומות סותרים. למשל, מה בנוגע למה שאני מרגישה עכשיו? לבטל את זה? להדחיק? מה בנוגע לקבלת הקיים? האם אני לא מייצרת התנגדות למה שיש? האם באמת משהו מחוצה לי הוא בר שינוי? נוצרה אצלי דואליות בין האמונה באידיאל, האוטופיה ובין קבלת המציאות הפיזית, להיות "עם שתי רגליים על הקרקע".

בתמונה הרחבה, בעיני התפיסה של "אני יוצר את המציאות שלי" אינה טעות, היא נכונה מזווית מסויימת של המציאות. אך כמו כל זווית כאשר מרחיבים את נקודת המבט, או במקרה של התודעה של האנושות ניתן לתאר זאת כעולים סיבוב נוסף, במעלה הספירלה. התמונה משתנה.

הבחירה עצמה הופכת להיות תהליך של אפשור יותר מאשר חלוקה של יותר או פחות טוב. אין התנגדות לקיים אלא התרחבות להכלת והעברת יותר אור, דרך התודעה ודרך הגופים שלנו. כאשר אנו בהתנגדות, משהו בנו מתכווץ: רגש, שריר, נשימה.. הזרימה נעצרת ופחות אור עובר. כאשר אנו נפתחים ליופי העולם ומתמסרים לזרם, גם במקומות ובשיעורים שנדמים כקשים, אז אנו נמצא בכל חוויה את המקום שמאפשר לנו לגדול דרכה. במקום לחוות את עצמנו כקורבן ולבזבז אנרגיה או לשאוב מאחרים, נמצא את המקום בתוכנו שמגלה אחריות באמת ובתמים על האור שלו ותפקידו היחיד הוא לזרוח, להאיר ולבטא את האור שעובר דרכנו. האור שאנחנו ואותו באנו להגשים.

האחריות הזו היא התמסרות לאור, התמסרות לרגע. והיא דורשת מיקוד פנימי ותרגול. כי להיות מסכן, להתעסק בנסיבות או בהאשמות כל אלו, כאשר הם הרגל של האגו, הם המקום שהכי קל ליפול אליו, והם בזבוז של האור שלנו. בו ברגע שזה קורה, נשפכת מאיתנו אנרגית החיים אל מעגלים חוזרים וחורים שחורים. ממש כמו לדמם אור. זהו בזבוז יקר של אור המודעות. לחליפין, ניתן לאפשר לו לזרוח, להאיר את העשייה שלנו בעזרת תשומת לב מלאה. להאיר מפגש עם האחר בתשומת לב אמיתית ונוכחות. כאשר האנרגיה ממשיכה להתבזבז דרך החורים שום דבר אמיתי לא יכול לגדול בגן שלנו. לעומת זאת כאשר אנחנו בנוכחות ערה, באחריות על האור שלנו, אנחנו בגן עדן. "גן העדן", ההוייה בשלם וחווית האחדות, בעייני מתקיימים כאשר אנחנו לגמרי באור שלנו, כאשר אנחנו ממוקדים ברגע ונוכחים בפשטות. אז כאשר אור המודעות זורח מתוכנו מתקיימת ידיעת האלוהות שבתוכנו והתמסרות אליה.

התפיסה של להשיג דבר שהוא מחוצה לי היא תפיסה יאנגית, ליניארית, של השגת מטרות. בעוד האנרגיה שהאנושות עוברת ומתפתחת דרכה בתקופה זו היא אנרגיה בעלת איכות יינית שמהותה היא התמסרות. קבלת הקיים וההכרה באור שלי היא שמאפשרת לי להיות בהגשמה. "שפת האור" ככלי ליצירת מציאות עושה בדיוק את זה ומשלבת את שני הצדדים. היא מאירה את הדרך, ממוססת חסמים ומניעה אותנו דרך הדפוסים אל ההתמסרות לאור שאנחנו. היא מאפשרת לשינוי לקרות, בדיוק באותם מקומות שבם עד כה מנענו אותו מלהתרחש בגלל תבניות ישנות או פחדים.

שפת האור מאפשרת לנו לנתב את האנרגיה בתוך המערכים והדפוסים הקיימים בתוכנו כך שיותר אחריות תתהווה ויותר מודעות ונוכחות תתקיים בכל רגע. הצורות יוצרות תוואי ומפה עבור האנרגיה לזרום בה. מרפאות את הדפוסים המעגליים והחורים דרכם אנו בדרך כלל מבזבזים אנרגיה או נמצאים בהתנגדות. היא מאפשרת לנו לצמוח דרך אותם השעורים, עד לסנכרון מלא עם הכוונה המוארת הראשונית שלנו. כמובן, כשפה של אור היא יכולה לעבוד אך ורק עם הרצון הגבוה של הנשמה שלנו ובתאום עם טובת הכלל העליונה. עבודה זו עם שפת האור מאפשרת לנו להיות יותר ויותר בנוכחות ברגע ובאור שלנו. כמו גם להיות בהקשבה לרצון הבהיר של הנשמה שלנו וכוונון להגשמתו העליונה. הצורות והצבעים ידריכו אותנו להתמסר לגל ולפעימה של האור בצורה שתאפשר לנו לזרוח את המהות האמיתית שלנו ולהגשים את יעודנו.

"שפת האור" היא שפה של צורות גיאומטריות וצבעים.
היא מייצרת את התבנית והתדר עבור האנרגיה לזרום בה. אפשר לאמר ששפת האור היא השפה של היקום, דרכה התודעה האישית והקולקטיבית מיתרגמת למציאות שסביבנו. היא שפת הקוד שדרכה נרקם המאטריקס של המציאות. בבסיס המציאות הפיזית כל הנגלה והנסתר בנוי מרטטים של אנרגיה. המופע שאנו קולטים בחושים מתהווה על ידי ביטוי האנרגיה ברמות ועוצמות שונות של התדר, כלומר בספקטרום של צבעים שונים, ובצורות שונות של זרימה לפי הגיאומטריה המקיימת את המרחב.

"שפת האור" היא שפת האם שבאמצעותה אנו משדרים את היבטי התודעה שלנו ליקום והיא אבני הבניין מהן המציאות בנויה. כאשר השימוש בה הופך להיות מודע, אנו בעצם לוקחים אחריות על המציאות שאנו בוראים. למשל אם אדם בוחר להתנסות בחוויה של שפע, או אהבה, מה שהוא יהדהד ליקום זה את התבנית הטבועה בו של מה הוא שפע או מה היא אהבה מבחינתו. ויתכן שבתבנית זו יתקיימו החתמות רגשיות או דעות קדומות, למשל: "בשביל כסף צריך לעבוד קשה", או "אני אהוב כאשר אני מצליח". אבל כאשר האדם מודע ליכולת שלו להגיד את אותם דברים בשפה של היקום, אז הוא ישדר את אותו תדר בצורה צלולה ונקייה ממשמעויות נלוות. אז היקום, שבכל מקרה מהדהד אלינו חזרה בדיוק את מה שאנו מביאים, ייצר מופע של אותה האנרגיה הטהורה שהאדם שלח. שפת האור תיקח את האדם יד ביד דרך אותם דפוסים שעד כה מנעו ממנו להיות במרחב ההגשמה של האור שלו.

שפת האור מעירה אותנו להיות באחריות על האור שלנו. היא כלי עבודה אנרגטי לריפוי והארת הפוטנציאל הגלום בנו. מתנה זו הגיעה אלינו מאחינו ואחיותנו שמעבר לזמן ולמרחב. ממורה לתלמיד דרך שושלת מרפאים שנקראת הקורנדרוס, מוורה-קרוז שבמקסיקו, שורשיה של שושלת זו מגיעים עד לבני תרבות המאיה העתיקה. המתנה הזו נמצאת כאן עבורנו היום. 

הבחירה היחידה שיש עלינו לעשותה באמת, היא לבחור באור.
להתמסר ולזהור.

irit_400

*  למידע על טיפולים, מערכים ב"שפת האור" וסדנאות ניתן לצור קשר.
שיהיו ימים מוארים באורכם.

מאיה שרה מירב
מרפאה באור, יוצרת באהבה.

 052-5531453      Shaar.paz@gmail.com